תודעת האמת היא נקודה, הוויה שמתלבשת בטבע, ורק לרגע בזמן, וכאן – במקום שהאדם עומד. ולאחר רגע היא יכולה להשתנות, להתחלף ולהתחדש (או להימשך לעוד רגע ורגע אם הסיבה מתבקשת).

יסוד האמת הוא בצמצום, בקטנות, בנקודה, בעיקרון, בחינת אבן השתיה יסוד הגאולה – 'איך שזה ככה'. ולהבדיל מכך אנו שרויים בתודעת עהד"ע, תודעת הגלות. שהיא לוקחת את הנקודה ומשכפלת, משלשת, מרביעה ומרבה אותה. מוסיפה ועושה המשכיות, ומספרת סיפור שמשֹתרע על פני זמן: דקות, שעה, יום, שבוע, חודש ושנה, וכן ביסוד המקום מגדירה: שכונה, עיר, ארץ, עולם. ובגלל זאת נאלצת נקודת האמת לנסוע על-פני המושג הנקרא מעגל השנה.